Vayedaber

לְמֵימְרִינְהוּ בְּנִיחוּתָא כִּי הֵיכִי דְּלִיקַבְּלוּ מִינֵּיהּ אָמַר רַב אָשֵׁי אֲנָא לָא שְׁמִיעָא לִי הָא דְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה וְקִיַּימְתִּיהָ מִסְּבָרָא

Traduction

say them with calmness so that they will accept instruction from him. Rav Ashi said: I did not hear this statement of Rabba bar bar Ḥana, and yet I fulfilled it through my own reasoning.

אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ לְעוֹלָם אַל יָטִיל אָדָם אֵימָה יְתֵירָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁהֲרֵי אָדָם גָּדוֹל הֵטִיל אֵימָה יְתֵירָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְהֶאֱכִילוּהוּ דָּבָר גָּדוֹל

Traduction

Rabbi Abbahu says: A person should never impose excessive fear upon the members of his household, as a great man imposed excessive fear upon his household and they fed him something that carried a great prohibition.

וּמַנּוּ רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל הֶאֱכִילוּהוּ סָלְקָא דַּעְתָּךְ הַשְׁתָּא בְּהֶמְתָּן שֶׁל צַדִּיקִים אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא תַּקָּלָה עַל יָדָם צַדִּיקִים עַצְמָן לֹא כָּל שֶׁכֵּן

Traduction

The Gemara asks: And who was this individual? The Gemara answers: Rabbi Ḥanina ben Gamliel. The Gemara asks: Would it enter your mind to say that they actually fed him forbidden food? Now consider that the Holy One, Blessed be He, does not cause an error to be performed through the animals of the righteous. With regard to the righteous themselves is it not all the more so? How can you say that Rabbi Ḥanina ben Gamliel ate forbidden food?

Rachi non traduit

בהמתן של צדיקים. בהכל שוחטין (חולין דף ה:):

Tossefoth non traduit

השתא בהמתן של צדיקים כו'. אמר ר''ת דלא פריך אלא גבי מידי דאכילה דגנאי הוא לצדיק שאוכל דבר איסור ולהכי לא פריך גבי ר' ישמעאל שקרא והטה בפרק קמא דשבת (דף יב:) וגבי יהודה בן טבאי שהרג עד זומם (חגיגה דף טז:) ובההיא דפ''ב דכתובות (דף כח:) דהעלו עבד לכהונה על פיו לא גריס ליה ר''ת אע''פ שיש שם אכילת איסור תרומה לאשתו ולבניו שהן אסורין בתרומה מ''מ כיון שחכם עצמו אין נכשל באכילת איסור אין סברא להקשות ורב ירמיה בר אבא דאישתלי וטעים קודם הבדלה (פסחים דף קו:) אע''ג דאמר התם (דף קה.) דמיתתו באסכרה ובראש השנה (דף כא.) בסיס תבשילא דבבלאי בצומא רבא דמערבא אין דבר מגונה כל כך אכילה של היתרא בשעת האיסור.:

אֶלָּא בִּקְּשׁוּ לְהַאֲכִילוֹ דָּבָר גָּדוֹל וּמַאי נִיהוּ אֵבֶר מִן הַחַי

Traduction

Rather, it means that they sought to feed him something that carried a great prohibition. And what was this? A limb from a living animal. One day the animal they brought him was missing a limb, and as the members of his household were very fearful they severed a limb from a living animal to make his meal appear whole, and he almost ate it.

Rachi non traduit

אבר מן החי. שנאבד מהם אבר מן השחוטה ומפני אימתו חתכו עבדיו אבר מן החי והביאו תחתיו שלא יבין:

שְׁלַח לֵיהּ מָר עוּקְבָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנֵי אָדָם הָעוֹמְדִים עָלַי וּבְיָדִי לְמָסְרָם לַמַּלְכוּת מַהוּ

Traduction

§ After mentioning letters sent from Eretz Yisrael to Babylonia and the issue of scoring parchment, the Gemara relates: Mar Ukva, the Exilarch in Babylonia, sent a letter to Rabbi Elazar, who was in Eretz Yisrael, in which the following was written: With regard to people who stand over and torment me, and I have the power to deliver them into the hands of the government, what is the halakha? May I hand them over to the authorities or not?

Rachi non traduit

העומדים עלי. לחרף ולגדף:

ובידי למוסרן. כח בידי להלשין עליהן:

שַׂרְטֵט וּכְתַב לֵיהּ אָמַרְתִּי אֶשְׁמְרָה דְרָכַי מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם בְּעוֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי אַף עַל פִּי שֶׁרָשָׁע לְנֶגְדִּי אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם

Traduction

Rabbi Elazar scored parchment and wrote to him the following verse: ''I said: I will take heed to my ways, that I do not sin with my tongue; I will keep a curb upon my mouth, while the wicked is before me'' (Psalms 39:2). Rabbi Elazar quoted this verse to allude to the following response: Even though ''the wicked is before me,'' ''I will keep a curb upon my mouth.''

Rachi non traduit

לנגדי. מריבני ומקניטני:

שְׁלַח לֵיהּ קָא מְצַעֲרִי לִי טוּבָא וְלָא מָצֵינָא דְּאֵיקוּם בְּהוּ שְׁלַח לֵיהּ דּוֹם לַה' וְהִתְחוֹלֵל לוֹ דּוֹם לַה' וְהוּא יַפִּילֵם לְךָ חֲלָלִים חֲלָלִים הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב עֲלֵיהֶן לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְהֵן כָּלִין מֵאֵילֵיהֶן הַדָּבָר יָצָא מִפִּי רַבִּי אֶלְעָזָר וּנְתָנוּהוּ לִגְנִיבָא בְּקוֹלָר

Traduction

Mar Ukva sent word to him again: They are tormenting me a great deal and I cannot stand them. Rabbi Elazar sent to him in response: ''Resign yourself to the Lord, and wait patiently [hitḥolel] for Him; do not fret yourself because of he who prospers in his way, because of the man who brings wicked devices to pass'' (Psalms 37:7). This verse indicates: ''Resign yourself to the Lord,'' i.e., do not do anything, and He will strike them down as many corpses [ḥalalim]. Rise before and stay later than them in your visits to the study hall, and they will disappear on their own. The Gemara relates: The matter emerged from the mouth of Rabbi Elazar, and Geneiva, Mar Ukva’s tormentor, was placed in a neck iron [kolar], as one sentenced by the government.

Rachi non traduit

גניבא. היה חולק עליו:

קולר. שלשלת של ברזל שנותנין שם המוכתבים למלכות להריגה:

Tossefoth non traduit

והוא יפילם חללים. בפ' בתרא דזבחים (דף קטו:) דרשי' דום בענין אחר גבי וידום אהרן (ויקרא י':
ג') אע''פ שהפיל לך חללים אתה דום:

השכם והערב עליהן. דריש דום כמו דמדומי חמה (שבת דף קיח:) אע''ג דאמר בבבא קמא (דף צג.) המוסר דינו לשמים הוא נענש תחילה הא אמר ה''מ דאית ליה דינא בארעא אי נמי השכם עליהם לבית המדרש קאמר לעסוק בתורה:

שְׁלַחוּ לֵיהּ לְמָר עוּקְבָא זִמְרָא מְנָא לַן דַּאֲסִיר שַׂרְטֵט וּכְתַב לְהוּ אַל תִּשְׂמַח יִשְׂרָאֵל אֶל גִּיל בְּעַמִּים

Traduction

The Gemara further relates: They sent the following question to Mar Ukva: From where do we derive that song is forbidden in the present, following the destruction of the Temple? He scored parchment and wrote to them: ''Rejoice not, O Israel, to exultation, like the peoples'' (Hosea 9:1).

Rachi non traduit

זמרא. לשורר בבית המשתאות:

Tossefoth non traduit

זמרא מנא לן דאסור. פי' בקונטרס לשורר בבית המשתאות וכן משמע מדקאמר ולישלח ליה מהכא בשיר לא ישתו יין ובפרק בתרא דסוטה (דף מח.) תנן משבטלה סנהדרין בטל שיר בבית המשתאות שנאמר בשיר לא ישתו יין וראוי להחמיר בכיוצא דההוא בירושלמי דהוה קאים ודמיך בזמרא שמתענג ביותר ושיר של מצוה שרי כגון בשעת חופה שעושין לשמח חתן וכלה:

וְלִישְׁלַח לְהוּ מֵהָכָא בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן יֵמַר שֵׁכָר לְשׁוֹתָיו אִי מֵהָהוּא הֲוָה אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי זִמְרָא דְמָנָא אֲבָל דְּפוּמָּא שְׁרֵי קָא מַשְׁמַע לַן

Traduction

The Gemara asks: And let him send them a response from here: ''They do not drink wine with a song; strong drink is bitter to them who drink it'' (Isaiah 24:9), indicating that song is no longer allowed. The Gemara answers: If he had answered by citing that verse, I would say that this matter applies only to instrumental music, in accordance with the previous verse: ''The mirth of tabrets ceases, the noise of them who rejoice ends, the joy of the harp ceases'' (Isaiah 24:8); however, vocal song is permitted. Therefore, Mar Ukva teaches us that all types of song are forbidden.

Rachi non traduit

ימר שכר. יהא מר:

דמנא. כנור:

אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בַּר נָתָן לְרַב אָשֵׁי מַאי דִּכְתִיב קִינָה וְדִימוֹנָה וְעַדְעָדָה אֲמַר לֵיהּ מָתְווֹתָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קָחָשֵׁיב

Traduction

In connection to the incident in which Mar Ukva was instructed not to take revenge against his tormentors, the Gemara relates similar discussions. Rav Huna bar Natan said to Rav Ashi: What is the meaning of that which is written: ''Kina, and Dimonah, and Adadah'' (Joshua 15:22)? He said to him: The verse is listing the cities of Eretz Yisrael.

אֲמַר לֵיהּ אַטּוּ אֲנָא לָא יָדַעְנָא דְּמָתְווֹתָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קָא חָשֵׁיב אֶלָּא רַב גְּבִיהָא מֵאָרַגִּיזָא אָמַר בָּהּ טַעְמָא כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִנְאָה עַל חֲבֵירוֹ וְדוֹמֵם שׁוֹכֵן עֲדֵי עַד עוֹשֶׂה לוֹ דִּין

Traduction

Rav Huna said to him: Is that to say that you think I don’t know that the verse is listing the cities of Eretz Yisrael? This is certainly the straightforward meaning of the verse. Rather, Rav Geviha from Argiza said an explanation of this verse, suggesting that it is an allusion to the following idea: Anyone who harbors jealousy [kina] toward another, and yet remains silent [domem], He who dwells for all eternity [adei ad] performs judgment on his behalf.

Rachi non traduit

מארגיזא. שם מקום:

קנאה. כעס מחמת צער שצערו:

קנאה. הוא לשון שאדם מתעבר על ריבו או על ריב אחרים כמו קנא קנאתי (מלכים א י''ט:י') וכמו בקנאו את קנאתי (במדבר כ''ה:י''א):

אֲמַר לֵיהּ אֶלָּא מֵעַתָּה צִקְלָג וּמַדְמֵנָה וְסַנְסַנָּהּ הָכִי נָמֵי אֲמַר לֵיהּ אִי הֲוָה רַב גְּבִיהָא מִבֵּי אָרַגִּיזָא הָכָא הֲוָה אָמַר בָּהּ טַעְמָא רַב אַחָא מִבֵּי חוֹזָאָה אָמַר בַּהּ הָכִי כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ צַעֲקַת לְגִימָא עַל חֲבֵירוֹ וְדוֹמֵם שׁוֹכֵן בַּסְּנֶה עוֹשֶׂה לוֹ דִּין

Traduction

Rav Ashi said to him: If that is so, you should also expound the verse: ''Ziklag, and Madmannah, and Sansannah'' (Joshua 15:31), in a similar manner. Rav Huna said to him: If Rav Geviha from Bei Argiza was here, he would say an explanation for it. The Gemara relates: Rav Aḥa from Bei Ḥoza’a said this about that verse: Anyone who has a complaint against another over a sip [tza’akat legima], i.e., he has a claim that someone did not give him food, and remains silent [domem], the One who dwells in the burning bush [seneh] performs judgment on his behalf.

Rachi non traduit

צעקת לגימא. שגוזל ממנו ויורד לחייו לשערי מזונותיו:

אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ גָּלוּתָא לְרַב הוּנָא כְּלִילָא מְנָא לַן דְּאָסוּר אֲמַר לֵיהּ מִדְּרַבָּנַן דִּתְנַן בַּפּוּלְמוּס שֶׁל אַסְפַּסְיָינוּס גָּזְרוּ עַל עַטְרוֹת חֲתָנִים וְעַל הָאִירוּס

Traduction

The Exilarch said to Rav Huna: From where do we derive that it is prohibited to place a garland on a groom’s head? Rav Huna said to him: It is prohibited by rabbinic law, as we learned in a mishna (Sota 49a): In the war [pulmus] of Vespasian they decreed upon the garlands of bridegrooms, meaning that bridegrooms may no longer wear garlands, and they decreed upon the drum [irus], meaning they also banned the playing of drums.

Rachi non traduit

כלילא. היו עושין עטרות לחתנים יש של זהב וכסף צבועות ומצוירות בגפרית ומלח שקורין ניי''ל ויש של וורד והדס:

בפולמוס. חיל שהעלה אספסיינוס קודם שבא טיטוס עליהם:

ועל האירוס. מפרש בפרק בתרא דסוטה (ד' מט:) טבלא דחד פומא והוא זוג המקשקש:

Tossefoth non traduit

עטרות חתנים. פירש בקונטרס עטרה ממש ואין נראה דאמר עלה בפ''ב דסוטה (דף מט:) לא שנו אלא של ורד ושל הדס אבל של קנים ושל חילת מותר ואין דרך לעשות עטרה משל קנים אלא עטרות שעושים כעין כיפה ובראש כל אדם דקאמר לאו דווקא בראש ממש אלא למעלה מראש ובמס' מדות (ספ''ג דף לו.) דתנן העטרות שבחלונות פירשו נמי הגאונים כעין כיפות מוזהבות שעושין בחלונות ולא הויא כלילא דדהבא כההיא דבמה אשה (שבת דף נט:) דקאמר נפוק כמה כלילי בנהרדעא ודווקא לחתנים אסרו דומיא דעטרות כלות דמפרש בסוטה (דף מט:) דהיא עיר של זהב ובפרק במה אשה (שבת דף נז.) אמר לא תצא אשה בעיר של זהב מכלל דבחול שרי אלא דוקא חתנים וכלות אסרו משום שמחה יתירה כדאמרי' התם נמי (ב''בס:) זה אפר מקלה שבראש חתנים:

אַדְּהָכִי קָם רַב הוּנָא לְאִפְּנוֹיֵי אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא קְרָא כְּתִיב כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים הָסִר הַמִּצְנֶפֶת וְהָרִם הָעֲטָרָה זֹאת לֹא זֹאת הַשָּׁפָלָה הַגְבֵּהַּ וְהַגָּבוֹהַּ הַשְׁפִּיל

Traduction

In the meantime Rav Huna stood to relieve himself, and after he left, Rav Ḥisda, who had not spoken up to that point out of reverence for his teacher, Rav Huna, said to the Exilarch: A verse is written with regard to this matter: ''Thus says the Lord God: The mitre shall be removed, and the garland taken off; this shall no more be the same; that which is low shall be exalted, and that which is high abased'' (Ezekiel 21:31).

Rachi non traduit

רב חסדא. תלמידו של רב הונא הוה ולא היה משיב בפניו וכי קם רב הונא אמר ליה רב חסדא לריש גלותא קרא כתיב:

וְכִי מָה עִנְיַן מִצְנֶפֶת אֵצֶל עֲטָרָה אֶלָּא לוֹמַר לָךְ בִּזְמַן שֶׁמִּצְנֶפֶת בְּרֹאשׁ כֹּהֵן גָּדוֹל עֲטָרָה בְּרֹאשׁ כָּל אָדָם נִסְתַּלְּקָה מִצְנֶפֶת מֵרֹאשׁ כֹּהֵן גָּדוֹל נִסְתַּלְּקָה עֲטָרָה מֵרֹאשׁ כָּל אָדָם

Traduction

But in what way is a mitre connected to a garland? These two are not placed on the head of the same type of person. Rather, this verse serves to say to you: When the mitre is found on the head of the High Priest, i.e., when the Temple is standing, then a garland may be found on the head of every man at his wedding. However, once the mitre is removed from the head of the High Priest, the garland is removed from the head of every man.

Rachi non traduit

מה ענין כו'. והלא מצנפת מבגדי כהונה הוא:

Tossefoth non traduit

בזמן שמצנפת בראש כהן גדול. דאותה של כהן הדיוט קרויה מגבעת כדכתיב (שמות כ''ח:
מ') ועשית להם אבנטים ומגבעות ומפרש ריב''א משום דלכהן הדיוט לא היה ציץ והיתה גדולה קרויה מגבעת אבל של כ''ג היתה קטנה קרויה מצנפת מיהו אומר ר''י דאשכחן בלשון הגמרא דקרי נמי מצנפת לשל הדיוט בפרק בראשונה ביומא (דף כה.) דאמר נוטל מצנפת של אחד מהן ואפילו היו שוות נקט הכא בראש כ''ג לפי שאין אסור אלא לחתנים כדמפרש כעין כ''ג שהוא ראש ושר בישראל:

אַדְּהָכִי אֲתָא רַב הוּנָא אַשְׁכְּחִינְהוּ דַּהֲוֵי יָתְבִי אֲמַר לֵיהּ הָאֱלֹהִים מִדְּרַבָּנַן אֶלָּא חִסְדָּא שְׁמָךְ וְחִסְדָּאִין מִילָּךְ

Traduction

In the meantime, Rav Huna came back and he found them sitting and discussing this matter. He said to Rav Ḥisda in the form of an oath: By God! This prohibition applies by rabbinic law. However, your name is Ḥisda and your words find favor [ḥisda’in], as you have discovered a fine source for this halakha.

Rachi non traduit

האלהים מדרבנן. אינו אסור אלא מדרבנן וקרא בעטרה של מלך מיירי שהיה מתנבא שתבטל הכהונה ויגלה צדקיהו בגולה:

וחסדאין מילך. חסודים ונאים דבריך:

רָבִינָא אַשְׁכְּחֵיהּ לְמָר בַּר רַב אָשֵׁי דַּהֲוָה גָּדֵיל כְּלִילָא לִבְרַתֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ לָא סָבַר לַהּ מָר הָסִר הַמִּצְנֶפֶת וְהָרִם הָעֲטָרָה אֲמַר לֵיהּ דּוּמְיָא דְּכֹהֵן גָּדוֹל בְּגַבְרֵי אֲבָל בִּנְשֵׁי לָא

Traduction

The Gemara relates: Ravina found Mar bar Rav Ashi braiding a garland for his daughter upon her marriage. He said to him: Doesn’t the Master hold in accordance with the aforementioned halakha derived from the verse: ''The mitre shall be removed and the garland taken off''? He said to him: This prohibition was stated in reference to one who is similar to a High Priest, and is only applicable with regard to men. However, with regard to women, the Sages did not issue this decree.

מַאי זֹאת לֹא זֹאת דָּרֵשׁ רַבִּי עַוִּירָא זִימְנִין אָמַר לַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַמֵּי וְזִימְנִין אָמַר לַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַסִּי בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל הָסִר הַמִּצְנֶפֶת וְהָרִם הָעֲטָרָה אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זֹאת לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהִקְדִּימוּ לְפָנֶיךָ בְּסִינַי נַעֲשֶׂה לְנִשְׁמָע

Traduction

With regard to the above verse, the Gemara asks: What is the meaning of the expression: ''This shall no more be the same''? Rabbi Avira interpreted this verse homiletically. Sometimes he would say it in the name of Rav Ami, and sometimes he would say it in the name of Rav Asi: When the Holy One, Blessed be He, said to the Jewish people at the time of the destruction of the Temple: ''Remove the mitre and take off the garland,'' the ministering angels said before the Holy One, Blessed be He: Master of the Universe, is this the appropriate treatment for the Jewish people, who, at the giving of the Torah at Sinai, preceded the statement of: ''We will do'' to the statement: ''We will hear'' (Exodus 24:7)?

אָמַר לָהֶן לֹא זֹאת לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהִשְׁפִּילוּ אֶת הַגָּבוֹהַּ וְהִגְבִּיהוּ אֶת הַשָּׁפֵל וְהֶעֱמִידוּ צֶלֶם בַּהֵיכָל

Traduction

God said to them: Is this not appropriate for the Jewish people, who lowered the exalted and who exalted the lowly, i.e., they did not serve God, and instead worshiped idols when they established an idol in the Sanctuary? This response is alluded to in the verse: ''This shall no more be the same.''

דָּרֵשׁ רַב עַוִּירָא זִימְנִין אָמַר לַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַמֵּי וְזִימְנִין אָמַר לַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַסִּי מַאי דִּכְתִיב כֹּה אָמַר ה' אִם שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים וְכֵן נָגוֹזּוּ וְעָבָר וְגוֹ' אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מְצוּמְצָמִין יַעֲשֶׂה מֵהֶן צְדָקָה וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁהֵן מְרוּבִּין

Traduction

The Gemara cites another statement by the same Sages. Rav Avira interpreted a verse homiletically. Sometimes he would say it in the name of Rav Ami, and sometimes he would say it in the name of Rav Asi: What is the meaning of that which is written: ''Thus says the Lord: Though they be in full strength [shelemim], and likewise many, even so shall they be cut down, and he shall pass away; and though I have afflicted you, I will afflict you no more'' (Nahum 1:12). This means: If a person sees that his sustenance is limited he should use it for charity, and all the more so when it is plentiful. In other words, if his livelihood has finished [nishlam] he should perform charity, and he should certainly act in this manner if his means are plentiful.

Rachi non traduit

שלמים. מצומצמים והכי קאמר קרא אם שלמים מזונותיך וכל שכן אם רבים:

וכן נגוזו ועבר. הרי הן משולים לעוברים בנהר על ידי גזיזה שהגזוזה עוברת כך גזוז מהן לצדקה וירבו:

מַאי וְכֵן נָגוֹזּוּ וְעָבַר תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כָּל הַגּוֹזֵז מִנְּכָסָיו וְעוֹשֶׂה מֵהֶן צְדָקָה נִיצָּל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם מָשָׁל לִשְׁתֵּי רְחֵילוֹת שֶׁהָיוּ עוֹבְרוֹת בְּמַיִם אַחַת גְּזוּזָה וְאַחַת אֵינָהּ גְּזוּזָה גְּזוּזָה עָבְרָה וְשֶׁאֵינָהּ גְּזוּזָה לֹא עָבְרָה

Traduction

The Gemara asks: What is the meaning of the phrase: ''Even so shall they be cut down [nagozzu], and he shall pass away''? A Sage from the school of Rabbi Yishmael taught: Anyone who shears off [gozez] some of his property and performs charity with it will be saved from the judgment of Gehenna. The Gemara offers a parable that compares this case to two sheep that were passing through the water. One of them was shorn and the other one was unshorn. The shorn sheep crossed to the other side, but the unshorn sheep did not cross, as its wool absorbed the water and it drowned. Similarly, one who shears off his property and gives it as charity will not descend to Gehenna.